בתחילה, היו אתרי פרוספקט. המחשבה הראשונית של אנשים הרגילים לפרסום במדיה מודפסת היתה שכדי ליצור אתר טוב, מספיק לקחת את הפרוספקט ולשים אותו על רשת האינטרנט, ואז "כולם" כבר יגיעו אל האתר. אפשר לחשוב עליהם כעל "כרטיסי ביקור" ממוחשבים.
לאתרים אלו יש אמנם יתרונות מסויימים:
- הם זולים להקמה, וחוסכים את הדיו של הפרוספקט.
- הם קלים לתפעול ואינם דורשים תחזוקה מצדו של בעל העסק.
- קל למכור אותם לבעל העסק, כי הם אינם דורשים ממנו ללמוד ולהכיר את רשת האינטרנט, או להשתמש בה באופן פעיל.
אולם, השימוש באתרי פרוספקט מציב אתגרים רבים:
- אתרי הפרוספקט אינם מתעדכנים (לכן, הם נקראים גם 'אתרים סטטיים'). כיון שאינם מתעדכנים, אין ללקוחות פוטציאליים מוטיבציה לחזור אליהם שוב (ידוע, שקנייה מתבצעת בממוצע רק בקשר החמישי עם הלקוח). כיוון שאתרים אלו אינם מביאים לקוחות, גם בעלי האתרים מתחילים להטיל ספק בתועלת השיווקית שלהם.
- טיב הלקוחות שמגיע דרך אתרי הפרוספקט מהווה אתגר לא קטן. לפונים דרך אתר הפרוספקט לא היה קשר קודם עם בעל העסק, והם גם לא קיבלו הפנייה מחבר. לכן נדרשת אנרגייה שיווקית גדולה יחסית כדי ליצור אמון ולהפוך אותם ללקוחות קבועים. בגלל חוסר הקשר הרגשי, סביר לדוגמה שלקוחות אלו יתעניינו יותר במחיר מאשר בטיב השירות, או בטיב המוצר.
- לא משנה כמה גרפיקה מוסיפים, האתר קשה לעדכון עצמי. עדכון יכול להתבצע רק על ידי מקצוען.
- אתר פרוספקט אינו אתר אישי, אלא אתר המשרת עסק שלם. מי מחליט על התוכן? יש כל כך הרבה גורמים שמעורבים בנושא, עד שאפילו שינוי קטן דורש לעיתים וועדה כדי להחליט עליו.
שימושים נוכחיים:
- ישנן בוני אתרים שעדיין מציעים אתרי פרוספקט, אך מחיריהם יורדים והולכים. גם הלקוחות מתחילים להטיל ספק בתועלת השיווקית שלהם, כיוון שאינם רואים הרבה תוצאות.
- אתרי פרוספקט עדיין שימושיים בתוך "אתרי אינדקס" (או מדריכים מסווגים), שאז בעל האינדקס מטפל בקידום כל האתרים באינדקס. אולם גם כאן, לבעל העסק יש אתגר של איך ליצור את הקשר החוזר עם הלקוח הפוטנציאלי.
בגלל הקשיים באתרי הפרוספקט, עסקים מבצעים מעבר לסוגים אחרים של אתרים, ועל כך בהמשך.